738 ימים. כ-50 מטר מתחת לאדמה. חשכה מוחלטת. אוויר דליל. רעב שלא נגמר. בר אברהם קופרשטיין, שנולד ב-1 באפריל 2002, היה סמנ"ב — סגן מנהל ביטחון — בפסטיבל נובה ליד רעים. בבוקר ה-7 באוקטובר, הוא הציל מאות מבלי המסיבה תחת אש. ואז — נחטף לעזה.
738 ימים בחושך
הספר "לא נשבר" שיצא החודש (מרץ 2026) בהוצאת ידיעות ספרים מתאר את מה שעבר בר בשבי. הוא הוחזק בחשכה מוחלטת, עשרות מטרים מתחת לפני האדמה. אוויר היה מצרך נדיר. אוכל — כמעט לא קיים. הוא וחבריו לשבי חלקו גרגירי תירס כדי לשרוד יום נוסף.
המאבק היומיומי לא היה רק פיזי — הוא היה מנטלי. לשמר כבוד אנושי כשכל דבר נלקח ממך. להישאר שפוי כשאתה לא רואה אור שמש חודשים. להאמין שמישהו יבוא.
"התעללו בנו בגלל סרטון שדה תימן"
בראיון לישראל היום, בר חשף פרט מצמרר: "התעללו בנו עד עילפון בגלל סרטון שדה תימן." כלומר — כשסרטונים מבסיס המעצר שדה תימן הופצו בתקשורת הבינלאומית, החוטפים בעזה השתמשו בהם כתירוץ להחמרת ההתעללות בשבויים.
השחרור והחיים אחרי
בר שוחרר ב-13 באוקטובר 2025 כחלק מהסכם חמאס-ישראל. הוא היה בן 23 כשנכנס, בן 25 כשיצא. מאז — הוא לא נשאר בצד. פתח מחדש את עסק ההובלות שלו לרכבים ואופנועים. קבוצת קריסטלינו (XI Mobility) הכריזו שיהיו הלקוח הראשון שלו ונתנו לו קטנוע NAMI חדש — הקודם נגנב בזמן שהוא היה במקלט, לפני החטיפה.
השקת הספר
ב-29 במרץ 2026, נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל נפגשו עם בר ומשפחתו לרגל השקת "לא נשבר." בר עצמו ביקר בבית הדפוס לראות את הייצור הפיזי של הספר — הרגע שבו הסיפור שלו הפך ממשהו שחי בראש שלו למשהו שכולם יכולים לקרוא.
המילים שלו הן תזכורת לכולנו: הסיפור עוד לא נגמר, ויש אנשים שחזרו מחושך מוחלט ומסרבים להישבר.
